שכונת רחביה
תמצית על שכונות רחביה
בין השכונות הרבות שנבנו בירושלים בתקופת המנדט בולטת רחביה כשכונת גנים קלאסית, אחת משש שכונות שהוקמו במתכונת זו. מגוון הסגנונות האדריכליים של המבנים בשכונה הפכו אותה לאבן שואבת לחובבי אמנות ולתיירים סקרנים. ייחודה של רחביה בא לה גם מסיפורם האנושי של תושבי השכונה אשר יצרו פסיפס מרהיב של חיי תרבות מגוונים, מעורבות גבוהה בפוליטיקה ובהווי החיים הכללי.
החברה העסיקה את האדריכל היהודי יליד גרמניה, ריכרד קאופמן, שתכנן אותה כשכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, תוך יישום עקרונות הסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל. על פי התקנות המקוריות של ועד השכונה הותר לפתוח בתי מסחר רק בשני הרחובות הראשיים שבשולי השכונה, וזאת כדי לשוות לה אופי פסטורלי. הרחובות שנועדו למעבר לכלי רכב היו צרים כדי שלא יהפכו לסואנים מדי, ואילו השדרה הירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום נועדה להולכי רגל ולמטיילים והיא רחבה יחסית.
מיקום שכונת רחביה וגבולותיה
רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב.
היסטוריה של שכונת רחביה
השכונה הוקמה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, אשר כונו ג'נזריה, והוחכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922.
רחביה א' - האזור שבין רחוב קק''ל בצפון לרחוב רמב''ן בדרום - נבנה בשנים 1923-1928.
שכונת רחביה הוקמה על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית אורתודוכסית. הכנסייה נקלעה לחובות כבדים ובשל כך מכרה את אדמותיה לכל המרבה במחיר. הקרן הקיימת וחברת הכשרת הישוב- הזרוע המבצעת של המוסדות הלאומים- ציוניים, קפצו על ההזדמנות והצליחו לרכוש את אדמות ג'נזריה- לימים שכונת רחביה, בסכום ענק של 220,000 לירות סטרלינג.
ראשוני המתיישבים היו פועלים, אנשי גדוד העבודה, שהתגוררו בשכונה בצריפים שהושארו מימי מלחמת העולם הראשונה על ידי חיילים בריטיים. האבנים לבנין הבתים הראשונים נחצבו בידי אנשי הגדוד ממחצבה ששכנה בקרבת שכונת ''שערי חסד''.
לפני הקמת בתי האבן בשכונה, הוצבו בה שני צריפי מגורים. הצריף הראשון היה צריפו של הנשיא הראשון יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. בני הזו בן-צבי התגוררו שנים רבות בצריף זה. הצריף השני הוקם ע''י ד''ר דוסטרובסקי ברחוב אלחריזי.
לפני הקמת בתי האבן בשכונה, הוצבו בה שני צריפי מגורים. הצריף הראשון היה צריפו של הנשיא הראשון יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. בני הזו בן-צבי התגוררו שנים רבות בצריף זה. הצריף השני הוקם ע''י ד''ר דוסטרובסקי ברחוב אלחריזי.
רחובות בשכונת רחביה
שמות הרחובות ברחביה הם שמותיהם של חכמים ומשוררים יהודים מתקופת תור הזהב של יהדות ספרד. ניתן למצוא ביניהם את אברבנאל, בן מימון והרמב"ן. זאת למעט שני רחובות שקיבלו שמות אחרים, מתוך ההקשר המיוחד: רחוב מנחם אוסישקין, שבמקור נקרא על-שם יהודה הלוי ורחוב הקרן הקיימת, שבמקור נקרא על-שם שמואל הנגיד (כיום נקרא רחוב על-שמו מחוץ לשכונה). יש בשכונה אף רחובות בשם המטייל היהודי בנימין מטודלה, עובדיה מברטנורא וחיים ארלוזורוב וחוֹצָה אותה לארכה דרך עזה.
מעמדה של שכונת רחביה
שכונת רחביה נחשבה מאז ומתמיד כשכונת יוקרה בה גרו אקדמאים, מרצים באוניברסיטה, רופאים עורכי דין ומורים, ובה התיישבו בה גם כמה ממנהיגי היישוב העברי. בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 נבנו ברחביה המודות הלאומיים של ''המדינה שבדרך'' – הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וקרן היסוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה